החלטה בתיק מ"ת 19869-12-11

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה שעבריין מזויין ופציעה, על פי האמור בעובדות כתב האישום ביום 9.12.11, התגלה ויכוח בין המשיב לבין המתלונן שהנו בנו בן ה 22, בעקבות כך, פצע המשיב את בנו בראשו באמצעות מרפק יד ימין ומקל, כתוצאה מכך נגרם למתלונן פצע במצחו.

במהלך הדיון שבפניי הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, משכך גם לעילת מעצר, אולם לדבריו, בנסיבותיו של משיב זה יש מקום להורות על שחרור בחלופה ואף להתיר את חזרתו לעבודה.

זה הפנה להודאתו במעשים , המשיב מכה על חטא באופן שבו פעל והלכה למעשה, מדובר במי שהעבירה האחרונה בה הורשע, הינה משנת 1992, כך שניתן לדבר על מי שהעבר הפלילי שלו נמחק.

זה מציג את החלופה בדמות בני משפחתו שנרתמים לסייע לסיטואציה בה הוא נמצא ואף ביקש ממעסיקו לפקח עליו במהלך שעות היממה, בהמשך לכך התייצבו, אמו , אשתו של המשיב, ומעסיקו,  נחקרו על ידי בית המשפט והביעו נכונות לפקח על המשיב 24 שעות ביממה.

ב"כ המבקשת, מנגד, סבור כי מדובר במעשה אלימות קשה אשר נתן אותותיו בגופו של המתלונן כפי העולה מהתמונות, אשר הצריכו אף תפרים, לדבריו בטרם בית משפט ייתן החלטתו יש מקום להתערבות של שירות המבחן.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים קיבלתי לעיוני את חומר החקירה וכן התרשמתי באופן בלתי אמצעי מן המפקחים, הגעתי למסקנה כי ניתן להורות של שחרורו של המשיב לחלופה.

ראשית, אכן מדובר בכתב אישום חמור, במסגרתו הכה המשיב את בנו מכות נמרצות, תוך שימוש בחפץ כלשהו, וכאמור, הדבר אף הביא לפציעה.

העובדה כי המתלונן הנו בנו של המשיב, לא מנעה ממנו להפליא בו מכותיו, וגם זה נתון שעל בית המשפט לקחת בחשבון.

עיון בהודעתו של המשיב ובחומר החקירה מעלה כי האירוע הנ"ל נעשה על עניין של מה בכך , סביב ויכוח לעוצמת הטלוויזיה שפעלה באותה העת, וכפי שעולה מהודעת אחיו של המתלונן, אין זו הפעם הראשונה שבה המשיב פועל באלימות. "לא ברמה כזו, הייתה סטירה, אולי פעם, מזמן".

בצד דברים אלו, על בית משפט לשקול האם אין בחלופה המוצעת ובנסיבותיו של משיב זה כדי לאיין את המסוכנות והתרשמותו של בית המשפט מן הערבים המוצעים ובפרט מאמו של המשיב, הינה התרשמות חיובית, ונדמה כי תוכלנה לשמש עבורו גורם מציב גבולות.

בית משפט לוקח בחשבון כי הלכה למעשה, אין למשיב עבר פלילי, שכן הרשעתו האחרונה הינה בגין מעשים מלפני 19 שנה, זה משתלב בעבודה, מסודרת, אשר כאמור, גם אף המעביד שלו התייצב כאן וביקש לסייע לו, כפי העולה גם המתלונן לא סכר פיו, במהלך האירוע, דבר אשר כאמור, הוציא את המשיב משיקול דעתו, כך גם בית משפט קרא את הודעת המשיב שבה זה מיד הודה בכל מה שמיוחס לו, בכה והביע חרטה אמיתית על המעשים.

באיזון כל המתואר לעיל, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א.         מעצר בית מלא  

ב.         המשיב יהיה בפיקוח מלא

ג.          הפקדה כספית בסך 5,000 ש"ח.

ד.         ערבות עצמית וערבות צד ג' של המשיב ושל כל אחד מהמפקחים בגובה 10,000 ש"ח.

ה.         איסור יצירת קשר עם המתלונן , בין אם במישרין ובין אם בעקיפין.

כמו כן, הנני דוחה לצורך קבלת תסקיר אשר יבחן את מכלול הנסיבות בתיק זה לרבות אפשרות

יציאתו של המשיב לעבודה.